למה אנחנו חושפים את מזגני האמבטיה שלנו לתנאים קיצוניים (ולמה זה חשוב)
בואו נהיה כנים: חדרי אמבטיה הם סיוט עבור מכשירים אלקטרוניים. יש שם אדי מים רבים, טפטופי מים בלתי צפויים, וטמפרטורות שמשתנות במהירות מטמפרטורות נמוכות מאוד לטמפרטורות גבוהות מאוד. זו סיבה מצוינת לכשלים. אם האטימות של המכשיר נפגעת או שהצינורות של הקוורץ נחלשים, המנורה לא רק שלא תעבוד – היא עלולה להינזק.
אנחנו לא רוצים לנחש אם המכשיר “כנראה בסדר”. זו דרך מעולה לקבל שיחות טלפון זועמות. במקום זאת, אנחנו מעבירים כל מכשיר לבדיקות של חשיפה לחום וללחות. בעצם, אנחנו מנסים לגרום לכשלים במעבדה, כדי שהמכשירים לא יכשלו בבית שלכם.
הבעיה עם הלחות
הבעיה עם אדי המים היא שהם מוצאים דרך לחדור לכל הסדקים הקטנים במכשיר. כשהלחות מגיעה למגעים החשמליים, נוצרות בעיות. יש אוקסידציה, שיוצרת התנגדות חשמלית. וההתנגדות הזו גורמת לחום – חום שלילי – בנקודות החיבור. בסופו של דבר, החוטים נמסים או הפיצוץ נגרם. על ידי חשיפת המכשירים לחום וללחות במעבדה, אנחנו גורמים לכשלים לקרות תחת פיקוח שלנו, ולא שלכם.
שמירה על יציבות הקוורץ
אנחנו משתמשים בזכוכית קוורץ מיוחדת ובחומרי אטימה כדי לעמוד בתנאים הקיצוניים. אבל חום ולחות הם שילוב מסוכן – הם פוגעים בחומרי האטימה. אנחנו עוקבים קפדנית אחר האטימות במהלך תהליך הבדיקה. אם הוואקום בתוך הצינורות של ההלוגן נפגע, החוטים נאוקסידים ונשברים.
האיזון הנדרש
אתם עשויים לחשוב, “פשוט יש לאטם את המכשיר טוב יותר!” אבל יש בעיה – אם נאטם את המכשיר בצורה מושלמת, כל החום יישאר בתוך המכשיר. אם הטמפרטורה בתוך המכשיר תהיה גבוהה מדי, חיי המכשיר יקצרו מאוד. זו בעיה של איזון. אנחנו משקיעים הרבה זמן באיזון בין חומרי האטימה לבין מערכות האוורור. כך המכשיר נשאר קר, אך המים לא יכולים לחדור אליו.
אנחנו עורכים בדיקות קשות יותר מאלו שתחוו בבית. כך, כשתחברו את המכשירים לחדר אמבטיה עם אדי מים, הם יעבדו כראוי. בלי כשלים, בלי שריפה מוקדמת. רק חום נעים.